טיפול באכילה רגשית, או איך לפתח יחסים בריאים יותר עם אוכל

תמצית: המאמר מתאר הקמת מערך קבוצתי לתמיכה באנשים עם בעיה של אכילה רגשית. ההשתתפות בקבוצה הצליחה לשפר התנהגותית את האכילה הרגשית של המטופלים וכן את תופעות הדיכאון, החרדה והתדמית העצמית הנמוכה של המטופלים. עיקר ההצלחה במהלך הטיפול היה לפגישות שלימדו איך לזהות לחץ רגשי ואיך להתחבר לנושא.

מבוא: רוב האנשים המנסים לרדת במשקל פונים לדיאטנית או למכון הרזיה. מסגרות אלו עוסקות במתן פתרונות מעשיים לדיאטה, אך אינן מתייחסות לעובדה שחלק מאנשים אוכלים כדי לנחם את עצמם בהקשר לרגשות שליליים. למרות שהאנשים בעלי האכילה הרגשית אינם מוגדרים כבעלי הפרעת אכילה, חשוב להתייחס לקבוצה ולתת לאנשים כלים עצמיים להתמודדות עם הבעיה.

המכון האמריקאי לבריאות ומצוינות רפואית (NICE) מגדיר שגם אנשים בעלי הפרעת אכילה בלתי מוגדרת צריכים להיות מטופלים, ושהטיפול צריך להיות מתאים ככל האפשר לבעיה ממנה הם סובלים. האכילה הרגשית דומה במידת מה לאכילת יתר כפייתית וצריכה להיות מטופלת בשיטות דומות.

הניסוי: קבוצת המחקר כללה מטופלים שחווים רעב שאינו מגיע מהקיבה ומשתוקקים למזון בעל אחוזי סוכר ושומן גבוהים, מזון פיצוי, כגון חטיפים מלוחים, עוגיות, ועוגות. אצל המטופלים הרעב יכול היה להתעורר גם בהקשר לרגשות מרגיזים, או לפעמים אפילו משמחים והוא בבחינת משכך של רגשות. המטופלים חווים אכילה "ללא הכרה" עד להרגשת חוסר נוחות מאכילה מרובה, ובדרך כלל חווים רגשות אשמה לאחר מכן. למרות זאת קיימים מספר הבדלי בין אכילה רגשית והפרעת אכילה כפייתית:

בנוסף, היו למטופלים בקבוצה בעיות ספציפיות הקשורות לאכילה רגשית כגון השמנת יתר, דיכאון, ותדמית עצמית נמוכה.

הקבוצה נפגשה אחת לשבוע במשך 13 שבועות וכללה 15 משתתפים. כל פגישה התייחסה לנושא ספציפי ונמשכה 90 דקות. חומר הדרכה סופק לכל פגישה וכלל הדרכה פסיכולוגית, נושאים לדיון, ומשימות לעבודה זוגית. שתי פגישות תגבור התקיימו שבועיים וששה שבועות לאחר גמר הסדנה וכן ניתנה לכל משתתף הזדמנות לפגישה "אחד לאחד" עם המטפל, לצורך מתן משוב. התוכנית חולקה למספר שלבים:

הסדנה התמקדה בגורמים הרגשיים של התופעה ולא בדפוסי אכילה ספציפיים. הסדנה סיפקה למשתתפים ייעוץ דיאטני אבל לא התמקדה בדיאטות או בירידה במשקל.

הנושאים שנכללו בסדנה:

תוצאות: המשתתפים שסיימו את הסדנה ציינו שהסדנה עזרה להם לנהל את הסימפטומים הבעייתיים ושלאחר הסדנה הם אוכלים מתוך רעב אמיתי ולא מתוך לחץ רגשי. המשתתפים הוסיפו שהסדנאות שבהן למדו איך לזהות את רגשות כגון כעס, היו מועילות. הסדנה סיפקה כלים לנהל רגשות מסוימים בצורה יעילה יותר. באופן כללי, מתוך יכולת לאתר את הגורמים לאכילה הלא רצויה ואת הרגשות הנלווים לתהליך, ירד הפוקוס של המשתתפים על האוכל. המשתתפים למדו לנתב את הרגשות שלהם לאפיקים שונים ולא לאוכל. המחקר הראה גם שרמת החרדה, הדיכאון, התפיסה העצמית, וההתייחסות השלילית למבנה הגוף ירדו במהלך הסדנה. אלו מהמטופלים שגילו תוך כדי הסדנה צורך בייעוץ פסיכולוגי או אחר, הופנו לטיפול הנדרש. למטופלים שלא סיימו את הסדנה הוצע מפגש ביקורת כדי לנסות ולהבין אם הם זקוקים לסוג אחר של טיפול.

מסקנות: ניתן ללמד איך להפיק תועלת מהיכולת לזהות ולשלוט בגורמים הרגשיים לאכילה. המשתתפים נעזרו הן באנשי המקצוע והן בחבריהם לקבוצה. אחד מחברי הקבוצה אמר: "למדתי להבחין בין לחץ פיסי ולחץ נפשי. למדתי להקשיב לגופי ולבטוח מחדש באינסטינקטים שלי".

ד"ר אסנת רזיאל, רופאה כירורגית מומחית בניתוחי הרזיה, מנהלת מלבי - מרכז רפואי לטיפול בהשמנת יתר, קבוצת אסיא מדיקל, אסותא תל אביב. אתר מלבי מרכז מידע מקצועי ומהימן אודות כל האמצעים לטיפול בבעיות השמנת יתר: הרזייה, דיאטה, ספורט, פסיכולוגיה, ניתוחי קיצור קיבה ועוד. כתובת: בית חולים אסותא רמת החייל, הברזל 20, תל אביב. טל:03-7645444 http://www.hashmana.co.il drraziel@zahav.net.il